א ויעמד שטן על-ישראל ויסת את-דויד למנות את-ישראל : ב ויאמר דויד אל-יואב ואלשרי העם לכו ספרו את-ישראל מבאר שבע ועד-דן והביאו אלי ואדעה את-מספרם : ג ויאמר יואב יוסף יהוה על-עמו כהם מאה פעמים הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל : ד ודבר-המלך חזק על-יואב ויצא יואב ויתהלך בכל-ישראל ויבא ירושלם : ה ויתן יואב את-מספר מפקד-העם אל-דויד ויהי כלישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב : ו ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי-נתעב דבר-המלך את-יואב : ז וירע בעיני האלהים על-הדבר הזה ויך את-ישראל : ח ויאמר דויד אל-האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי אתהדבר הזה ועתה העבר-נא את-עוון עבדך כי נסכלתי מאד : ט וידבר יהוה אל-גד חזה דויד לאמר : י לך ודברת אל-דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר-לך אחת מהנה ואעשה-לך : יא ויבא גד אל-דויד ויאמר לו כה-אמר יהוה קבל-לך : יב אם-שלוש שנים רעב ואם-שלשה חדשים נספה מפני-צריך וחרב אויבך למשגת ואם-שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל-גבול ישראל ועתה ראה מה-אשיב את-שלחי דבר : יג ויאמר דויד אל-גד צר-לי...
אל הספר