א וזכר את-בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא-יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין-לי בהם חפץ : ב עד אשר לא-תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם : ג ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו החחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות : ד וסגרו דלתים בשוק בשפל קול החחנה ויקום לקול הצפור וישחו כלבנות השיר : ה גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי-הלך האדם אל-בית עולמו וסבבו בשוק המפדים : ו עד אשר לא-ירתק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על-המבוע ונרץ הגלגל אל-הבור : ז וישב העפר על-הארץ כשהיה והרוח תשוב אל-האלהים אשר נתנה : ח הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל : ט ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד-דעת את-העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה : י בקש קהלת למצא דברי-חפץ וכתוב ישר דברי אמת : יא דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד : יב ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר : יג סוף דבר הכל נשמע את-האלהים ירא ואת-מצותיו שמור כי-זה כלהאדם : יד כי את-כל-מעשה האלהים יבא במשפט על כל-נעלם אם-טוב ואם-רע :  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית