א אל-תבהל על-פיך ולבך אל-ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על-הארץ על-כן יהיו דבריך מעחים : ב כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים : ג כאשר תדר נדר לאלהים אל-תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר-תדר שלם : ד טוב אשר לא-תדר משתדור ולא תשלם : ה אל-תתן את-פיך לחטיא את-בשרך ואל-תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על-קולך וחבל את-מעשה ידיך : ו כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את-האלהים ירא : ז אם-עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל-תתמה על-החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם : ח ויתרון ארץ בכל הוא מלך לשדה נעבד : ט אהב כסף לא-ישבע כסף ומי-אהב בהמון לא תבואה גם-זה הבל : י ברבות החובה רבו אוכליה ומה-כשרון לבעליה כי אם-ראות עיניו : יא מתוקה שנת העבד אם-מעט ואם-הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון : יב יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו : יג ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה : יד כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא-ישא בעמלו שילך בידו : טו וגם-זה רעע חולה כל-עמת שבא כן ילך ומה-יתרון לו שיעמל לרוח : טז גם כל-ימיו בחשך י...
אל הספר