א לכל זמן ועת לכל-חפץ תחת השמים : ב עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע : ג עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות : ד עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד : ה עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק : ו עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך : ז עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר : ח עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום : ט מה-יתרון העושה באשר הוא עמל : י ראיתי את-הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו : יא את-הכל עשה יפה בעתו גם את-העלם נתן בלבם מבלי אשר לא-ימצא האדם את-המעשה אשר-עשה האלהים מראש ועד-סוף : יב ידעתי כי אין טוב בם כי אם-לשמוח ולעשות טוב בחייו : יג וגם כל-האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל-עמלו מתת אלהים היא : יד ידעתי כי כל-אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו : טו מהשהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את-נרדף : טז ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע : יז אמרתי אני בלבי אתהצדיק ואת-הרשע ישפט האלהים כי-עת לכל-חפץ ועל כל-המעשה שם : יח אמרתי אני בלבי על-דברת בני האדם לברם האלהים ולרא...
אל הספר