א איכה יעיב באפו אדני את-בת-ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא-זכר הדםרגליו ביום אפו : ב בלע אדני ולא חמל את כל-נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת-יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה : ג גדע בחרי-אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב : ד דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי-עין באהל בת-ציון שפך כאש חמתו : ה היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כלארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת-יהודה תאניה ואניה : ו ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם-אפו מלך וכהן : ז זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד-אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית-יהוה כיום מועד : ח חשב יהוה להשחית חומת בת-ציון נטה קו לא-השיב ידו מבלע ויאבל-חל וחומה יחדו אמללו : ט טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם-נביאיה לא-מצאו חזון מיהוה : י ישבו לארץ ידמו זקני בת-ציון העלו עפר על-ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם : יא כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על-שבר בת-עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה : יב לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעחפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נ...
אל הספר