א ויען צפר הנעמתי ויאמר : ב הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק : ג בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם : ד ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך : ה ואולם מי-יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך : ו ויגד-לך תעלמות חכמה כי-כפלים לתושיה ודע כי-ישה לך אלוה מעונך : ז החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא : ח גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע : ט ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים : י אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו : יא כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן : יב ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד : יג אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך : יד אם-און בידך הרחיקהו ואלתשכן באהליך עולה : טו כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא : טז כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר : יז ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה : יח ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב : יט ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים : כ ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש :
אל הספר