א הלא-צבא לאנוש עלי-ארץ וכימי שכיר ימיו : ב כעבד ישאף-צל וכשכיר יקוה פעלו : ג כן הנחלתי לי ירחי-שוא ולילות עמל מנו-לי : ד אם-שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד-ערב ושבעתי נדדים עדי-נשף : ה לבש בשרי רמה וגוש עפר עורי רגע וימאס : ו ימי קלו מניארג ויכלו באפס תקוה : ז זכר כי-רוח חיי לא-תשוב עיני לראות טוב : ח לא-תשורני עין ראי עיניך בי ואינני : ט כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה : י לא-ישוב עוד לביתו ולא- יכירנו עוד מקמו : יא גם-אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי : יב היםאני אם-תנין כי-תשים עלי משמר : יג כי-אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי : יד וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני : טו ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי : טז מאסתי לאלעלם אחיה חדל ממני כי-הבל ימי : יז מה-אנוש כי תגדלנו וכי-תשית אליו לבך : יח ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו : יט כמה לא-תשעה ממני לא-תרפני עד-בלעי רקי : כ חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא : כא ומה לאתשא פשעי ותעביר את-עוני כי-עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני :
אל הספר