א אחרי-כן פתח איוב את-פיהו ויקלל את-יומו : ב ויען איוב ויאמר : ג יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר : ד היום ההוא יהי חשך אל-ידרשהו אלוה ממעל ואל-תופע עליו נהרה : ה יגאלהו חשך וצלמות תשכן-עליו עננה יבעתהו כמרירי יום : ו הלילה ההוא יקחהו אפל אל-יחד בימי שנה במספר ירחים אל-יבא : ז הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אלתבא רננה בו : ח יקבהו אררי-יום העתידים ערר לויתן : ט יחשכו כוכבי נשפו יקו-לאור ואין ואל-יראה בעפעפי-שחר : י כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני : יא למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע : יב מדוע קדמוני ברכים ומה-שדים כי אינק : יג כי-עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי : יד עם-מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו : טו או עם-שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף : טז או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא-ראו אור : יז שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח : יח יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש : יט קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו : כ למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש : כא המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים : כב השמחים אלי-גיל ישישו כי ימצאו-קבר : כג לגבר אשר-דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו : כד כי-לפני לחמי אנחתי תב...
אל הספר