א בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך : ב נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך : ג עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך : ד אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך : ה הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש : ו לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם : ז אשר אין-לה קצין שטר ומשל : ח תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה : ט עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך : י מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב : יא ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן : יב אדם בליעל איש און הולך עקשות פה : יג קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו : יד תהפכות בלבו חרש רע בכל-עת מדינים ישלח : טו על-כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא : טז שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבת נפשו : יז עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי : יח לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה : יט יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים : כ נצר בני מצות אביך ואל-תחש תורת אמך : כא קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך : כב בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך : כג כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר : כד לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה : כה אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפע...
אל הספר