א בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך : ב לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו : ג כי נפת תחפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה : ד ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות : ה רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו : ו ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע : ז ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי : ח הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה : ט פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי : י פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי : יא ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך : יב ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי : יג ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-החיתי אזני : יד כמעט הייתי בכל-רע בתוך קהל ועדה : טו שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך : טז יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי- מים : יז יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך : יח יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך : יט אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד : כ ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה : כא כי נכח עיני יהוה דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס : כב עוונותיו ילכדנו את-הרשע ובחבלי חחאתו יתמך : כג הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה :
אל הספר