א תפלה למשה איש-האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר : ב בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם אתה אל : ג תשב אנוש עד-דכא ותאמר שובו בניאדם : ד כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה : ה זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף : ו בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש : ז כי-כלינו באפך ובחמתך נבהלנו : ח שתה עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך : ט כי כל-ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו-הגה : י ימי-שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי-גז חיש ונעפה : יא מי-יודע עז אפך וכיראתך עברתך : יב למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה : יג שובה יהוה עד-מתי והנחם על-עבדיך : יד שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו : טו שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה : טז יראה אל-עבדיך פעלך והדרך על-בניהם : יז ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו :
אל הספר