א מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את-היכל קדשך שמו את-ירושלם לעיים : ב נתנו את-נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו-ארץ : ג שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר : ד היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו : ה עד-מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו-אש קנאתך : ו שפך חמתך אל-הגוים אשר לא-ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו : ז כי אכל את-יעקב ואת-נוהו השמו : ח אל-תזכר-לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד : ט עזרנו אלהי ישענו על-דבר כבוד-שמך והצילנו וכפר על-חחאתינו למען שמך : י למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגוים לעינינו נקמת דםעבדיך השפוך : יא תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה : יב והשב לשכנינו שבעתים אל-חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני : יג ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך :
אל הספר