א משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך : ב זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו : ג הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש : ד שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות : ה יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות : ו ועתה פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון : ז שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך : ח אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ : ט אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה : י עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח : יא למה תשיב ידך וימינך מקרב חיקך כלה : יב ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ : יג אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים : יד אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים : טו אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן : טז לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש : יז אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם : יח זכר-זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך : יט אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח : כ הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס : כא אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך : כב קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום : כג אל-תש...
אל הספר