א מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא-ארץ ממזרח-שמש עד-מבאו : ב מציון מכלליפי אלהים הופיע : ג יבא אלהינו ואל-יחרש אש-לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד : ד יקרא אל-השמים מעל ואל-הארץ לדין עמו : ה אספו-לי חסידי כרתי בריתי עלי-זבח : ו ויגידו שמים צדקו כי-אלהים שפט הוא סלה : ז שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי : ח לא על-זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד : ט לא-אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים : י כי-לי כל-חיתו-יער בהמות בהררי-אלף : יא ידעתי כל-עוף הרים וזיז שדי עמדי : יב אם-ארעב לא-אמר לך כי-לי תבל ומלאה : יג האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה : יד זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך : טו וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני : טז ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי ותשא בריתי עלי-פיך : יז ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך : יח אם-ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך : יט פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה : כ תשב באחיך תדבר בבן-אמך תתן-דפי : כא אלה עשית והחרשתי דמית היות-אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך : כב בינו-נא זאת שכחי אלוה פן-אטרף ואין מציל : כג זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים :
אל הספר