א לדוד אל-תתחר במרעים אל-תקנא בעשי עולה : ב כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון : ג בטח ביהוה ועשה-טוב שכן-ארץ ורעה אמונה : ד והתענג על-יהוה ויתן-לך משאלת לבך : ה גול על-יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה : ו והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים : ז דום ליהוה והתחולל לו אל-תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות : ח הרף מאף ועזב חמה אל-תתחר אך-להרע : ט כי-מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו-ארץ : י ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על-מקומו ואיננו : יא וענוים יירשו-ארץ והתענגו על-רב שלום : יב זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו : יג אדני ישחק-לו כי-ראה כי-יבא יומו : יד חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי-דרך : טו חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה : טז טוב-מעט לצדיק מהמון רשעים רבים : יז כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה : יח יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה : יט לאיבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו : כ כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו : כא לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן : כב כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו : כג מיהוה מצעדי-גבר כוננו ודרכו יחפץ : כד כי-יפל לא-יוטל כי-יהוה סומך יד...
אל הספר