א משא דבר-יהוה על-ישראל נאם-יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח-אדם בקרבו : ב הנה אנכי שם את-ירושלם סף-רעל לכל-העמים סביב וגם על-יהודה יהיה במצור עלירושלם : ג והיה ביום-ההוא אשים את-ירושלם אבן מעמסה לכל-העמים כל-עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ : ד ביום ההוא נאם-יהוה אכה כל-סוס בתמהון ורכבו בשגעון ועל-בית יהודה אפקח את-עיני וכל סוס העמים אכה בעורון : ה ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם : ו ביום ההוא אשים את-אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על-ימין ועל-שמאול את-כל-העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם : ז והושיע יהוה את-אהלי יהודה בראשנה למען לאתגדל תפארת בית-דויד ותפארת ישב ירושלם על-יהודה : ח ביום ההוא יגן יהוה בעד יושב ירושלם והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך יהוה לפניהם : ט והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את-כל-הגוים הבאים על-ירושלם : י ושפכתי על-בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר-דקרו וספדו עליו כמספד עלהיחיד והמר עליו כהמר על-הבכור : יא ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרמון בבקעת מגדון :...
אל הספר