א בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש היה דבר-יהוה אל-זכריה בן-ברכיה בן-עדו הנביא לאמר : ב קצף יהוה על-אבותיכם קצף : ג ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות : ד אל-תהיו כאבתיכם אשר קראואליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעלליכם הרעים ולא שמעו ולא-הקשיבו אלי נאם-יהוה : ה אבותיכם איה-הם והנבאים הלעולם יחיו : ו אך דברי וחקי אשר צויתי את-עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו : ז ביום עשרים וארבעה לעשתי-עשר חדש הוא-חדש שבט בשנת שתים לדריוש היה דבר-יהוה אל-זכריה בן-ברכיהו בן-עדוא הנביא לאמר : ח ראיתי הלילה והנה-איש רכב על-סוס אדם והוא עמד בין ההדמים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים : ט ואמר מהאלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה-המה אלה : י ויען האיש העמד ביןההדמים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ : יא ויענו את-מלאך יהוה העמד בין ההדמים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל-הארץ ישבת ושקטת : יב ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את יר...
אל הספר