א דבר-יהוה אשר היה אל-מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה אשר-חזה על-שמרון וירושלם : ב שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו : ג כי-הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על-במתי ארץ : ד ונממו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד : ה בפשע יעקב כל-זאת ובחחאות בית ישראל מי-פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם : ו ושמתי שמרון לעי השדה למחעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה : ז וכל-פסיליה יכתו וכלאתנניה ישרפו באש וכל-עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד-אתנן זונה ישובו : ח על-זאת אספדה ואילילה אילכה שולל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה : ט כי אנושה מכותיה כי-באה עד-יהודה נגע עד-שער עמי עד-ירושלם : י בגת אל-תגידו בכו אל-תבכו בבית לעפרה עפר התפלשי : יא עברי לכם יושבת שפיר עריה-בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו : יב כי-חלה לטוב יושבת מרות כי-ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם : יג רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חחאת היא לבתציון כי-בך נמצאו פשעי ישראל : יד לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל ...
אל הספר