א תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי-בא יום-יהוה כי קרוב : ב יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על-ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מןהעולם ואחריו לא יוסף עד-שני דור ודור : ג לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן-עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם-פליטה לא-היתה לו : ד כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון : ה כקול מרכבות על-ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה : ו מפניו יחילו עמים כל-פנים קבצו פארור : ז כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם : ח ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו : ט בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב : י לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם : יא ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי-גדול יום-יהוה ונורא מאד ומי יכילנו : יב וגם-עתה נאם-יהוה שבו עדי בכל-לבבכם ובצום ובבכי ובמספד : יג וקרעו לבבכם ואל-בגדיכם ושובו אל-יהוה אלהיכם כי-חנון ורחום הוא ארך אפים ורב-חסד ונחם על-הרעה : יד מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנ...
אל הספר