א אל-חכך שפר כנשר על-בית יהוה יען עברו בריתי ועל-תורתי פשעו : ב לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל : ג זנח ישראל טוב אויב ירדפו : ד הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת : ה זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד-מתי לא יוכלו נקין : ו כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי-שבבים יהיה עגל שמרון : ז כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין-לו צמח בלי יעשה-קמח אולי יעשה זרים יבלעהו : ח נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין-חפץ בו : ט כי-המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים : י גם כי-יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים : יא כי-הרבה אפרים מזבחת לחטא היו-לו מזבחות לחטא : יב אכתב-לו רבי תורתי כמו-זר נחשבו : יג זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חחאותם המה מצרים ישובו : יד וישכח ישראל את-עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי-אש בעריו ואכלה ארמנתיה :
אל הספר