א ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר-יהוה אלי לאמר : ב בן-אדם אמר אל-פרעה מלך-מצרים ואל-המונו אל-מי דמית בגדלך : ג הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו : ד מים גדלוהו תהום רממתהו אתנהרתיה הלך סביבות מחעה ואת-תעלתיה שלחה אל כל-עצי השדה : ה על-כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתיו ממים רבים בשלחו : ו בסעפתיו קננו כל-עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים : ז וייף בגדלו בארך דליותיו כי-היה שרשו אל-מים רבים : ח ארזים לא-עממהו בגן-אלהים ברושים לא דמו אל-סעפתיו וערמנים לא-היו כפארתיו כל-עץ בגן-אלהים לא-דמה אליו ביפיו : ט יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל-עצי-עדן אשר בגן האלהים : י לכן כה אמר אדני יהוה יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל-בין עבותים ורם לבבו בגבהו : יא ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו : יב ויכרתהו זרים עריצי גוים ויחשהו אל-ההרים ובכלגאיות נפלו דליותיו ותשברנה פארתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל-עמי הארץ ויחשהו : יג על-מפלתו ישכנו כל-עוף השמים ואל-פארתיו היו כל חית השדה : יד למען אשר לא...
אל הספר