א ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ב ואתה בן-אדם שא על-צר קינה : ג ואמרת לצור הישבת על-מבואת ים רכלת העמים אל-איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי : ד בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך : ה ברושים משניר בנו לך את כל-לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך : ו אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו-שן בת-אשרים מאיי כתיים : ז שש-ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכמך : ח ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך : ט זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל-אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך : י פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו-בך המה נתנו הדרך : יא בני ארוד וחילך על-חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על-חומותיך סביב המה כללו יפיך : יב תרשיש סחרתך מרב כל-הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך : יג יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך : יד מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך : טו בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והבנים השיבו אשכרך : טז ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו ב...
אל הספר