א ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ב ואתה בן-אדם התשפט התשפט את-עיר הדמים והודעתה את כל-תועבותיה : ג ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה : ד בדמך אשר-שפכת אשמת ובגלוליך אשר-עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד-שנותיך על-כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל-הארצות : ה הקרבות והרחקות ממך יתקלסו-בך טמאת השם רבת המהומה : ו הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך-דם : ז אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך : ח קדשי בזית ואת-שבתתי חללת : ט אנשי רכיל היו בך למען שפך-דם ואל-ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך : י ערות-אב גלה-בך טמאת הנדה ענו-בך : יא ואיש את-אשת רעהו עשה תועבה ואיש את-כלתו טמא בזמה ואיש את-אחתו בת-אביו ענה-בך : יב שחד לקחו-בך למען שפך-דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה : יג והנה הכיתי כפי אל-בצעך אשר עשית ועל-דמך אשר היו בתוכך : יד היעמד לבך אםתחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי : טו והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך : טז ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי-אני יהוה : יז ויהי דבר-יהוה אלי לאמר...
אל הספר