א ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ב בן-אדם שים פניך דרך תימנה והחף אל-דרום והנבא אליער השדה נגב : ג ואמרת ליער הנגב שמע דבר-יהוה כה-אמר אדני יהוה הנני מצית-בך אש ואכלה בך כל-עץ-לח וכל-עץ יבש לא-תכבה להבת שלהבת ונצרבו-בה כל-פנים מנגב צפונה : ד וראו כל-בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה : ה ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא : ו ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ז בן-אדם שים פניך אלירושלם והחף אל-מקדשים והנבא אל-אדמת ישראל : ח ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע : ט יען אשר-הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל-כל-בשר מנגב צפון : י וידעו כל-בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד : יא ואתה בן-אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם : יב והיה כי-יאמרו אליך על-מה אתה נאנח ואמרת אל-שמועה כי-באה ונמס כל-לב ורפו כל-ידים וכהתה כל-רוח וכל-ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה : יג ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : יד בן-אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם-מרוטה : טו למען טבח טבח הוחדה למען-היה-לה ברק מרחה או נשיש שבט בני מאסת כל-ע...
אל הספר