א ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את-יהוה וישבו לפני : ב ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ג בן-אדם דבר את-זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי-אני אם-אדרש לכם נאם אדני יהוה : ד התשפט אתם התשפוט בן-אדם את-תועבת אבותם הודיעם : ה ואמרת אליהם כה-אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם : ו ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אלארץ אשר-תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל-הארצות : ז ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל-תחמאו אני יהוה אלהיכם : ח וימרו-בי ולא אבו לשמע אלי איש את-שקוצי עיניהם לא השליכו ואת-גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים : ט ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר-המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים : י ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל-המדבר : יא ואתן להם את-חקותי ואת-משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם : יב וגם את-שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשם : יג וימרו-ב...
אל הספר