א ויהי בשנה הששית בששי בחמשה לחדש אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני ותפל עלי שם יד אדני יהוה : ב ואראה והנה דמות כמראה-אש ממראה מתניו ולמחה אש וממתניו ולמעלה כמראה-זהר כעין החשמלה : ג וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין-הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל-פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר-שם מושב סמל הקנאה המקנה : ד והנה-שם כבוד אלהי ישראל כמראה אשר ראיתי בבקעה : ה ויאמר אלי בן-אדם שא-נא עיניך דרך צפונה ואשא עיני דרך צפונה והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בבאה : ו ויאמר אלי בן-אדם הראה אתה מה הם עשים תועבות גדלות אשר בית-ישראל עשים פה לרחקה מעל מקדשי ועוד תשוב תראה תועבות גדלות : ז ויבא אתי אל-פתח החצר ואראה והנה חר-אחד בקיר : ח ויאמר אלי בן-אדם חתר-נא בקיר ואחתר בקיר והנה פתח אחד : ט ויאמר אלי בא וראה את-התועבות הרעות אשר הם עשים פה : י ואבוא ואראה והנה כל-תבנית רמש ובהמה שקץ וכל-גלולי בית ישראל מחקה על-הקיר סביב סביב : יא ושבעים איש מזקני ביתישראל ויאזניהו בן-שפן עמד בתוכם עמדים לפניהם ואיש מקטרתו בידו ועתר ענן-הקטרת עלה : יב ויאמר אלי הראית בן-אדם אש...
אל הספר