א לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם-יורש אין לו מדוע ירש מלכם את-גד ועמו בעריו ישב : ב לכן הנה -ימים באים נאם-יהוה והשמעתי אל-רבת בני-עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את-ירשיו אמר יהוה : ג הילילי חשבון כי שדדה-עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו : ד מה-תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי : ה הנני -מביא עליך פחד נאם-אדני יהוה צבאות מכלסביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד : ו ואחרי-כן אשיב את-שבות בני-עמון נאםיהוה : ז לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם : ח נסו הפנו העמקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו : ט אם- בצרים באו לך לא ישאירו עוללות אם-גנבים בלילה השחיתו דים : י כי-אני חשפתי אתעשו גליתי את-מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו : יא עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנותיך עלי תבטחו : יב כי-כה אמר יהוה הנה אשר-אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה : יג כי בי נשבעתי נאם-יהוה כילשמה לחרפה לחרב ...
אל הספר