א ויאמר יהוה אלי אם-יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל-העם הזה שלח מעל-פני ויצאו : ב והיה כי-יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה-אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי : ג ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם-יהוה את-החרב להרג ואת-הכלבים לסחב ואת-עוף השמים ואת-בהמת הארץ לאכל ולהשחית : ד ונתתים לזעוה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן-יחזקיהו מלך יהודה על אשר-עשה בירושלם : ה כי מי-יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך : ו את נטשת אתי נאם-יהוה אחור תלכי ואט את-ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם : ז ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את-עמי מדרכיהם לוא-שבו : ח עצמו-לי אלמנתו מחול ימים הבאתי להם על-אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות : ט אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה בא שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם-יהוה : י אוי-לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל-הארץ לא-נשיתי ולא-נשו-בי כלה מקללוני : יא אמר יהוה אם-לא שריתיך לטוב אם-לוא הפגעתי בך בעתרעה ובעת צרה את-האיב : יב הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת : יג חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל-חחאותי...
אל הספר