א לאמר הן ישלח איש את-אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש-אחר הישוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם-יהוה : ב שאי-עיניך על-שפים וראי איפה לא שכבת על-דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך : ג וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם : ד הלוא מעתה קראת לי אבי אלוף נערי אתה : ה הינטר לעולם אם-ישמר לנצח הנה דברת ותעשי הרעות ותוכל : ו ויאמר יהוה אלי בימי יאשיהו המלך הראית אשר עשתה משבה ישראל הלכה היא על-כל-הר גבה ואל-תחת כל-עץ רענן ותזני-שם : ז ואמר אחרי עשותה את-כל-אלה אלי תשוב ולא-שבה ותרא בגודה אחותה יהודה : ח וארא כי על-כל-אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את-ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם-היא : ט והיה מקל זנותה ותחנף את-הארץ ותנאף את-האבן ואת-העץ : י וגם-בכל-זאת לא-שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל-לבה כי אם-בשקר נאם-יהוה : יא ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה : יב הלך וקראת את-הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם-יהוה לוא-אפיל פני בכם כי-חסיד אני נאם-יהוה לא אחור לעולם : יג אך דעי עו...
אל הספר