א ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ב הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה : ג קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל-אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם-יהוה : ד שמעו דבר-יהוה בית יעקב וכל-משפחות בית ישראל : ה כה אמר יהוה מה-מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו : ו ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא-עבר בה איש ולא-ישב אדם שם : ז ואביא אתכם אל-ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את-ארצי ונחלתי שמתם לתועבה : ח הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא-יועלו הלכו : ט לכן עד אריב אתכם נאם-יהוה ואת-בני בניכם אריב : י כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת : יא ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל : יב שמו שמים עלזאת ושערו חרבו מאד נאם-יהוה : יג כי-שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא-יכלו המים : יד העבד ישראל אם-יליד בית הוא מדוע היה ...
אל הספר