א הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על-שנה חגים ינקפו : ב והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל : ג וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת : ד ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף : ה והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם : ו מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה : ז והיה כחלום חזון לילה המון כל-הגוים הצבאים על-אריאל וכל-צביה ומצדתה והמציקים לה : ח והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה כן יהיה המון כל-הגוים הצבאים על-הר ציון : ט התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא-יין נעו ולא שכר : י כי-נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את-עיניכם את-הנביאים ואת-ראשיכם החזים כמה : יא ותהי לכם חזות הכל כדברי המפר החתום אשר-יתנו אתו אל-יודע ספר לאמר קרא נא-זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא : יב ונתן המפר על אשר לא-ידע ספר לאמר קרא נא-זה ואמר לא ידעתי ספר : יג ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים...
אל הספר