א משא גיא חזיון מה-לך אפוא כי-עלית כלך לגגות : ב תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי-חרב ולא מתי מלחמה : ג כל-קציניך נדדו-יחד מקשת אמרו כלנמצאיך אמרו יחדו מרחוק ברחו : ד על-כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל-תאיצו לנחמני על-שד בת-עמי : ה כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל-ההר : ו ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן : ז ויהי מבחרעמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה : ח ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל-נשק בית היער : ט ואת בקיעי עיר-דוד ראיתם כי-רבו ותקבצו את-מי הברכה התחתונה : י ואת-בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה : יא ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל-עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם : יב ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק : יג והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות : יד ונגלה באזני יהוה צבאות אם-יכפר העון הזה לכם עד-תמתון אמר אדני יהוה צבאות : טו כה אמר אדני יהוה צבאות לך-בא אל-המכן הזה על-שבנא אשר על-הבית : טז מה-לך פה ומי לך פה כי-חצבת לך פה קבר חצבי מרום ...
אל הספר