א שלחו-כר משל-ארץ ממלע מדברה אל-הר בת-ציון : ב והיה כעוף-נודד קן משלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון : ג הביאי עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל-תגלי : ד יגורו בך נדחי מואב הוי-סתר למו מפני שודד כי-אפס המץ כלה שד תמו רמס מן-הארץ : ה והוכן בחסד כמא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק : ו שמענו גאון-מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא-כן בדיו : ז לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר-חרשת תהגו אך-נכאים : ח כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד-יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נחשו עברו ים : ט על-כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על-קיצך ועלקצירך הידד נפל : י ונאסף שמחה וגיל מן-הכרמל ובכרמים לא-ירנן לא ירעע יין ביקבים לא-ידרך הדרך הידד השבתי : יא על-כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש : יב והיה כי-נראה כי-נלאה מואב על-הבמה ובא אל-מקדשו להתפלל ולא יוכל : יג זה הדבר אשר דבר יהוה אל-מואב מאז : יד ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר :  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית