א כי ירחם יהוה את-יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על-אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על-בית יעקב : ב ולקחום עמים והביאום אל-מקומם והתנחלום בית-ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם : ג והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן-העבדה הקשה אשר עבד-בך : ד ונשאת המשל הזה על-מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה : ה שבר יהוה מחה רשעים שבט משלים : ו מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך : ז נחה שקטה כל-הארץ פצחו רנה : ח גם-ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא-יעלה הכרת עלינו : ט שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל-עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים : י כלם יענו ויאמרו אליך גם-אתה חלית כמונו אלינו נמשלת : יא הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכמיך תולעה : יב איך נפלת משמים הילל בן-שחר נגדעת לארץ חולש על-גוים : יג ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי-אל ארים כסאי ואשב בהר-מועד בירכתי צפון : יד אעלה על-במתי עב אדמה לעליון : טו אך אלשאול תורד אל-ירכתי-בור : טז ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות : יז שם תבל כמדבר וע...
אל הספר