א ויהי בימי אחז בן-יותם בן-עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך-ארם ופקח בן-רמליהו מלךישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה : ב ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על-אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי-יער מפני-רוח : ג ויאמר יהוה אל-ישעיהו צא-נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל-קצה תעלת הברכה העליונה אל-מסלת שדה כובס : ד ואמרת אליו השמר והשקט אל-תירא ולבבך אל-ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי-אף רצין וארם ובן-רמליהו : ה יען כי-יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן-רמליהו לאמר : ו נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן-טבאל : ז כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה : ח כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם : ט וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן-רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו : י ויוסף יהוה דבר אל-אחז לאמר : יא שאל-לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה : יב ויאמר אחז לא-אשאל ולא-אנמה את-יהוה : יג ויאמר שמעו-נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את-אלהי : יד לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל : טו חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ...
אל הספר