א בשנת-מות המלך עזיהו ואראה את-אדני ישב על-כמא רם ונשא ושוליו מלאים אתההיכל : ב שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכמה פניו ובשתים יכמה רגליו ובשתים יעופף : ג וקרא זה אל-זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל-הארץ כבודו : ד וינעו אמות המפים מקול הקורא והבית ימלא עשן : ה ואמר אוי-לי כינדמיתי כי איש טמא-שפתים אנכי ובתוך עם-טמא שפתים אנכי יושב כי את-המלך יהוה צבאות ראו עיני : ו ויעף אלי אחד מן-השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח : ז ויגע על-פי ויאמר הנה נגע זה על-שפתיך וסר עונך וחחאתך תכפר : ח ואשמע את-קול אדני אמר את-מי אשלח ומי ילך-לנו ואמר הנני שלחני : ט ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל-תבינו וראו ראו ואל-תדעו : י השמן לב-העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן-יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו : יא ואמר עד-מתי אדני ויאמר עד אשר אם-שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה : יב ורחק יהוה את-האדם ורבה העזובה בקרב הארץ : יג ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה :
אל הספר