א כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען-לחם וכל משען-מים : ב גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן : ג שר-חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש : ד ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו-בם : ה ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד : ו כי-יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה-לנו והמכשלה הזאת תחת ידך : ז ישא ביום ההוא לאמר לא-אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם : ח כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי-לשונם ומעלליהם אל-יהוה למרות עני כבודו : ט הכרת פניהם ענתה בם וחחאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי-גמלו להם רעה : י אמרו צדיק כי-טוב כי-פרי מעלליהם יאכלו : יא אוי לרשע רע כי-גמול ידיו יעשה לו : יב עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו : יג נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים : יד יהוה במשפט יבוא עם-זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם : טו מה לכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם-אדני יהוה צבאות : טז ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה : יז ...
אל הספר