א ונעמן שר-צבא מלך-ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים כי-בו נתן-יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל מצרע : ב וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן : ג ותאמר אל-גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו : ד ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל : ה ויאמר מלך-ארם לך-בא ואשלחה ספר אל-מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי-כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים : ו ויבא המפר אל-מלך ישראל לאמר ועתה כבוא המפר הזה אליך הנה שלחתי אליך את-נעמן עבדי ואספתו מצרעתו : ז ויהי כקרא מלךישראל את-המפר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי-זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך-דעו-נא וראו כי-מתאנה הוא לי : ח ויהי כשמע אלישע איש-האלהים כי-קרע מלך-ישראל את-בגדיו וישלח אל-המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא-נא אלי וידע כי יש נביא בישראל : ט ויבא נעמן בסוסיו וברכבו ויעמד פתח-הבית לאלישע : י וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע-פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר : יא ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם-יהוה אלהיו והניף ידו אל-המקום ואס...
אל הספר