א וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל : ב ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך-יהודה אל-מלך ישראל : ג ויאמר מלך-ישראל אל-עבדיו הידעתם כי-לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים מקחת אתה מיד מלך ארם : ד ויאמר אל-יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל-מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך : ה ויאמר יהושפט אל-מלך ישראל דרש-נא כיום את-דבר יהוה : ו ויקבץ מלך-ישראל אתהנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על-רמת גלעד למלחמה אם-אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך : ז ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאותו : ח ויאמר מלך-ישראל אל-יהושפט עוד איש-אחד לדרש את-יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לאיתנבא עלי טוב כי אם-רע מיכיהו בן-ימלה ויאמר יהושפט אל-יאמר המלך כן : ט ויקרא מלך ישראל אל-סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן-ימלה : י ומלך ישראל ויהושפט מלךיהודה ישבים איש על-כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל-הנביאים מתנבאים לפניהם : יא ויעש לו צדקיה בן-כנענה קרני ברזל ויאמר כה-אמר יהוה באלה תנגח אתארם עד-כלתם : יב וכל-הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך : יג והמלאך אשר-הלך לק...
אל הספר