א ויבאו כל-שבטי ישראל אל-דוד חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו : ב גםאתמול גם-שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה היית המוציא והמביא את-ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את-עמי את-ישראל ואתה תהיה לנגיד על-ישראל : ג ויבאו כל-זקני ישראל אל-המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את-דוד למלך על-ישראל : ד בן-שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך : ה בחברון מלך עליהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל-ישראל ויהודה : ו וילך המלך ואנשיו ירושלם אל-היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא-תבוא הנה כי אם-הסירך העורים והפסחים לאמר לא-יבוא דוד הנה : ז וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד : ח ויאמר דוד ביום ההוא כל-מכה יבסי ויגע בצנור ואת-הפסחים ואת-העורים שנאי נפש דוד על-כן יאמרו עור ופמח לא יבוא אל-הבית : ט וישב דוד במצדה ויקרא-לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן-המלוא וביתה : י וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו : יא וישלח חירם מלך-צר מלאכים אל-דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו-בית לדוד : יב וידע דוד כי-הכינו יהוה למלך על-ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל : ...
אל הספר