א וימת שמואל ויקבצו כל-ישראל ויספדו-לו ויקברהו בביתו ברמה ויקם דוד וירד אלמדבר פארן : ב ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת-אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את-צאנו בכרמל : ג ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת-שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבי : ד וישמע דוד במדבר כי-גזז נבל אתצאנו : ה וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל-נבל ושאלתם-לו בשמי לשלום : ו ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר-לך שלום : ז ועתה שמעתי כי גזזים לך עתה הרעים אשר-לך היו עמנו לא הכלמנום ולא-נפקד להם מאומה כל-ימי היותם בכרמל : ח שאל את-נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי-על-יום טוב באנו תנה-נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד : ט ויבאו נערי דוד וידברו אל-נבל ככל-הדברים האלה בשם דוד וינוחו : י ויען נבל את-עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן-ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו : יא ולקחתי את-לחמי ואתמימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה : יב ויהפכו נערי-דוד לדרכם וישבו ויבאו ויגדו לו ככל הדברים האלה : יג ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את-...
אל הספר