א וישכם ירבעל הוא גדעון וכל-העם אשר אתו ויחנו על-עין חרד ומחנה מדין היה-לו מצפון מגבעת המורה בעמק : ב ויאמר יהוה אל-גדעון רב העם אשר אתך מתתי את-מדין בידם פן-יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי : ג ועתה קרא נא באזני העם לאמר מיירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב מן-העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו : ד ויאמר יהוה אל-גדעון עוד העם רב הורד אותם אל-המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר-אמר אליך זה לא-ילך עמך הוא לא ילך : ה ויורד את-העם אל-המים ס ויאמר יהוה אל-גדעון כל אשר-ילק בלשונו מן-המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר-יכרע על-ברכיו לשתות : ו ויהי מספר המלקקים בידם אל-פיהם שלש מאות איש וכל יתר העם כרעו על-ברכיהם לשתות מים : ז ויאמר יהוה אלגדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את-מדין בידך וכל-העם ילכו איש למקמו : ח ויקחו את-צדה העם בידם ואת שופרתיהם ואת כל-איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש-מאות האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק : ט ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה כי נתתיו בידך : י ואם-ירא אתה לרדת רד אתה ופרה נערך אל-המחנה : יא ...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית