א וישלח יהושע בן-נון מן-השחים שנים-אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את-הארץ ואת-יריחו וילכו ויבאו בית-אשה זונה ושמה רחב וישכבו-שמה : ב ויאמר למלך יריחו לאמר הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל לחפר את-הארץ : ג וישלח מלך יריחו אלרחב לאמר הוציאי האנשים הבאים אליך אשר-באו לביתך כי לחפר את-כל-הארץ באו : ד ותקח האשה את-שני האנשים ותצפנו ותאמר כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה : ה ויהי השער לסגור בחשך והאנשים יצאו לא ידעתי אנה הלכו האנשים רדפו מהר אחריהם כי תשיגום : ו והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערכות לה על-הגג : ז והאנשים רדפו אחריהם דרך הירדן על המעברות והשער סגרו אחרי כאשר יצאו הרדפים אחריהם : ח והמה טרם ישכבון והיא עלתה עליהם על-הגג : ט ותאמר אל-האנשים ידעתי כי-נתן יהוה לכם את-הארץ וכי-נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל-ישבי הארץ מפניכם : י כי שמענו את אשר-הוביש יהוה את-מי ים-סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג אשר החרמתם אותם : יא ונשמע וימס לבבנו ולאקמה עוד רוח באיש מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל-הארץ מתחת : יב ועתה השבעו-נא לי...
אל הספר