א כי-תצא למלחמה על-איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי-יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים : ב והיה כקרבכם אל-המלחמה ונגש הכהן ודבר אל-העם : ג ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על-איביכם אל-ירך לבבכם אלתיראו ואל-תחפזו ואל-תערצו מפניהם : ד כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עםאיביכם להושיע אתכם : ה ודברו השטרים אל-העם לאמר מי-האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן-ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו : ו ומי-האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן-ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו : ז ומי-האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן-ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה : ח ויספו השטרים לדבר אל-העם ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את-לבב אחיו כלבבו : ט והיה ככלת השטרים לדבר אל-העם ופקדו שרי צבאות בראש העם : י כי-תקרב אל-עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום : יא והיה אם-שלום תענך ופתחה לך והיה כלהעם הנמצא-בה יהיו לך למס ועבדוך : יב ואם-לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה : יג ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את-כל-זכורה לפי-חרב : יד רק הנשים והחף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל-שלל...
אל הספר