א ונפן ונמע המדברה דרך ים-סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את-הר-שעיר ימים רבים : ב ויאמר יהוה אלי לאמר : ג רב-לכם סב את-ההר הזה פנו לכם צפנה : ד ואת-העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני-עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד : ה אל- תתגרו בם כי לא-אתן לכם מארצם עד מדרך כף-רגל כי-ירשה לעשו נתתי את-הר שעיר : ו אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם-מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם : ז כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את-המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר : ח ונעבר מאת אחינו בני-עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גברונפן ונעבר דרך מדבר מואב : ט ויאמר יהוה אלי אל-תצר את-מואב ואל-תתגר בם מלחמה כי לא-אתן לך מארצו ירשה כי לבני-לוט נתתי את-ער ירשה : י האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים : יא רפאים יחשבו אף-הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים : יב ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר-נתן יהוה להם : יג עתה קמו ועברו לכם את-נחל זרד ונעבר את-נחל זרד : יד והימים אשר-הלכנו מקדש ברנע עד אשרעברנו את-נחל זרד שלשים ושמנה שנ...
אל הספר