א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב צו את-בני ישראל ואמרת אלהם את-קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו : ג ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני-שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד : ד את-הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים : ה ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין : ו עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה : ז ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש המך נסך שכר ליהוה : ח ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה : ט וביום השבת שני-כבשים בני-שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו : י עלת שבת בשבתו על-עלת התמיד ונסכה : יא ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני-בקר שנים ואיל אחד כבשים בני-שנה שבעה תמימם : יב ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד : יג ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה : יד ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה : טו ושעיר עזים אחד לחחאת ליהוה על-עלת התמיד יעשה ונסכו : טז ובחדש...
אל הספר