א וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר : ב זאת חקת התורה אשר-צוה יהוה לאמר דבר אל-בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין-בה מום אשר לא-עלה עליה על : ג ונתתם אתה אל-אלעזר הכהן והוציא אתה אל-מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו : ד ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל-נכח פני אהל-מועד מדמה שבע פעמים : ה ושרף אתהפרה לעיניו את-ערה ואת-בשרה ואת-דמה על-פרשה ישרף : ו ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל-תוך שרפת הפרה : ז וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל-המחנה וטמא הכהן עד-הערב : ח והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד-הערב : ט ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני-ישראל למשמרת למי נדה חחאת הוא : י וכבס האסף את-אפר הפרה אתבגדיו וטמא עד-הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם : יא הנגע במת לכל-נפש אדם וטמא שבעת ימים : יב הוא יתחחא-בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם-לא יתחחא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר : יג כל-הנגע במת בנפש האדם אשר-ימות ולא יתחחא את-משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לאזרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו : יד ...
אל הספר