א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב אמר אל-אלעזר בן-אהרן הכהן וירם את-המחתת מבין השרפה ואת-האש זרה-הלאה כי קדשו : ג את מחתות החחאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי-הקריבם לפני-יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל : ד ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח : ה זכרון לבני ישראל למען אשר לא-יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא-יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד-משה לו : ו וילנו כל-עדת בני-ישראל ממחרת על-משה ועל-אהרן לאמר אתם המתם את-עם יהוה : ז ויהי בהקהל העדה על-משה ועל-אהרן ויפנו אל-אהל מועד והנה כמהו הענן וירא כבוד יהוה : ח ויבא משה ואהרן אלפני אהל מועד : ט וידבר יהוה אל-משה לאמר : י הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על-פניהם : יא ויאמר משה אל-אהרן קח את-המחתה ותן-עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל-העדה וכפר עליהם כי-יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף : יב ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל-תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן אתהקטרת ויכפר על-העם : יג ויעמד בין-המתים ובין החיים ותעצר המגפה : יד ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מ...
אל הספר