א ותדבר מרים ואהרן במשה על-אדות האשה הכשית אשר לקח כי-אשה כשית לקח : ב ויאמרו הרק אך-במשה דבר יהוה הלא גם-בנו דבר וישמע יהוה : ג והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על-פני האדמה : ד ויאמר יהוה פתאם אל-משה ואל-אהרן ואל-מרים צאו שלשתכם אל-אהל מועד ויצאו שלשתם : ה וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם : ו ויאמר שמעו-נא דברי אם-יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר-בו : ז לא-כן עבדי משה בכל-ביתי נאמן הוא : ח פה אל-פה אדבר-בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה : ט ויחר-אף יהוה בם וילך : י והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל-מרים והנה מצרעת : יא ויאמר אהרן אל-משה בי אדני אל-נא תשת עלינו חחאת אשר נואלנו ואשר חטאנו : יב אל-נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו : יג ויצעק משה אליהוה לאמר אל נא רפא נא לה : יד ויאמר יהוה אל-משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תמגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף : טו ותמגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד-האסף מרים : טז ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן :
אל הספר