א ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער-בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה : ב ויצעק העם אל-משה ויתפלל משה אל-יהוה ותשקע האש : ג ויקרא שםהמקום ההוא תבערה כי-בערה בם אש יהוה : ד והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר : ה זכרנו את-הדגה אשר-נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבחחים ואת-החציר ואת-הבצלים ואת-השומים : ו ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל-המן עינינו : ז והמן כזרע-גד הוא ועינו כעין הבדלח : ח שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן : ט וברדת החל על-המחנה לילה ירד המן עליו : י וישמע משה את-העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר-אף יהוה מאד ובעיני משה רע : יא ויאמר משה אל-יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא-מצתי חן בעיניך לשום את-משא כל-העם הזה עלי : יב האנכי הריתי את כל-העם הזה אם-אנכי ילדתיהו כי-תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את-הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו : יג מאין לי בשר לתת לכל-העם הזה כי-יבכו עלי לאמר תנה-לנו בשר ונאכלה : יד לא-אוכל אנכי לבדי לשאת את-כל-העם הזה כי כבד ממני : טו ואם-ככה את-ע...
אל הספר